בהחלטתו מה- 3.2.2009 דחה רשם הפטנטים את בקשת החברה הדנית לונדבק להאריך את תוקף הפטנט המגן על אס-ציטלופרם שהינו החומר הפעיל בתכשיר ציפרלקס שמיועד לטיפול בדיכאון וחרדה. רשם הפטנטים קבע כי רישומו של התכשיר ציפרמיל (תערובת רצמית של אס-ציטלופרם ואר-ציטלופרם) הינו הרישום הראשון של אס-ציטלופרם במשרד הבריאות ועל כן לא מתקיימים התנאים להארכת תוקף הפטנט.
לונדבק ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים ובהחלטה מה- 25.5.2009 דחה כב’ השופט מ. סובל את הערעור ואישר את הקביעות של רשם הפטנטים.
לונדבק לא עצרה והגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. ביום 15.3.10 דחה בית המשפט העליון את הניסיון השני של לונדבק לערער על החלטת רשם הפטנטים. בהחלטתו, גאל בית המשפט העליון את הציבור מהארכה מלאכותית למונופול על הפטנט ופתח את השוק לתחרות לרווחת התעשייה המקומית וחשוב מכל, לרווחת הציבור בכללותו. העלות של כל יום מונופולין נוסף שביקשה לונדבק לעצמה מוערכת בעשרות אלפי שקלים על גבה של מערכת הבריאות ועל חשבון הציבור בכללותו.
בנוסף למשמעויות האדירות שבחיסכון הכספי, פתיחת השוק לתחרות והורדת המחירים שהובילו המוצרים הגנריים בראשות “אסטו” (“ESTO”) של אוניפארם, אפשרה ההחלטה לקופות החולים לצמצם את המגבלות במתן התרופה. התוצאה הברוכה והרצויה היא שמספר גדול יותר של חולים שזקוקים לתרופה יכולים כעת לקבל אותה.